פסק-דין בתיק ת"א 27882-08

תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לבית התובעים בשלושה מקרים של דליפת מים, האחד מבית השכנים ( הנזילה הראשונה) והאחרים מבית התובעים עצמו ( הנזילה השניה והשלישית). לאחר שמיעת הראיות בתיק (כולל עדות המומחה מטעם בית-המשפט) מצאתי לקבל את התביעה בחלקה.

הצדדים

1.      התובעים הם בעליו של בית-מגורים ברחוב האיכרים 24 אזור. בית-התובעים הוא דו-קומתי ובו גרם מדרגות. הסלון והמטבח ממוקמים בקומת הקרקע וחדרי השינה והרחצה בקומה השניה.

2.      נתבעים 1-2 ( השכנים) הם שכני התובעים, בעלי הבית הצמוד שלו קיר משותף עם בית-התובעים. נתבעת 3 היא מבטחת השכנים בביטוח מבנה ותחולה לרבות בגין נזק לצד שלישי.

3.      נתבעת 4 היא מבטחת בית-התובעים בביטוח מבנה ותחולה.

הנזילה הראשונה והאחריות לה

4.      בדצמבר 2005 נתגלו כתמי רטיבות בבית-התובעים. ב-19/12/05 פנו התובעים  לשכנים והתריעו כי מקור הרטיבות בביתם. השכנים פנו לנתבעת 3 וזו הפנתה אותם לקבלן מטעמה (ש.ח.ר נזקי צנרת) על מנת שיאתר את מקור הנזילה. נציגי ש.ח.ר הגיעו לבית השכנים פעמיים לפחות. בפעם הראשונה לא איתרו את מקור התקלה, ורק בפעם השניה, שהיתה שהיתה כשבוע לאחר מכן, מצאו כי הנזילה נגרמה בשל התבקעות צינור בבית-השכנים. התקלה תוקנה בינואר 2006.

5.      התובעים  טוענים כי השכנים אחראים לנזק שנגרם בשל הימלטות מים מביתם, ואילו השכנים טוענים כי לא ניתן להטיל עליהם אחריות לנזק שכן לא ניתן היה לצפות את התבקעותו של הצינור הנמצא בקיר. השכנים מוסיפים כי מדובר בבית חדש יחסית (כ-12 שנים) וכי על פי הפסיקה וההגיון אין להטיל עליהם לבדוק את צינורות הדירה באופן יזום.

6.      קיים אמנם טעם בטיעונם המשפטי העקרוני של השכנים שכן ספק אם ניתן לחייב את מחזיק בנכס לבצע בדיקות יזומות של צנרת הדירה רק בשל חשש פוטנציאלי שהצנרת תתקלקל. הדעה המקובלת בפסיקה היא שאין למקום לחייב את בעל הנכס במקום שלא היו סימנים מקדימים שאפשרו לצפות את הנזילה (ת.א. (ימ') 1437/05 דוייב נ' איילון חברה לביטוח בע"מ [2005]), אולם קיימות גם דעות אחרות (ת.א. (ימ') 10192/09 קמיניץ נ' חן [2009]; ת.א. (ימ') 7773/02 סהר ציון, חברה לביטוח בע"מ נ' סורוקה [2003]). לסקירת העמדות השונות וטעמיהן ראו: תא"מ (ת"א) 9140-09-09 נציגות הבית המשותף נ' אמיר [2011].

אולם בכך אין כדי לפתור את השכנים מאחריותם לנזקי התובעים שכן במקרה הנוכחי אחריותם אינה נובעת מן הנזילה הראשונית אלא מכך שהנזילה נמשכה במשך כשבועיים מבלי שתוקנה. התובעים דיווחו על הנזילה ב-19/12/05 וזו תוקנה רק בינואר 2006 משום שנציג ש.ח.ר הראשון לא איתר את התקלה וכתוצאה מכך נמשכה הנזילה עד לבדיקה נוספת. לעניין זה העיד נתבע 1 כי: " הזמנתי את שחר...בא בחור, היתה לי בעיה באמבטיה, הוא אמר שזה לא נזילה, שזה חלק ממשהו באמבטיה. הוא הלך. נמשכה הנזילה. התקשרתי שוב 5 ימים אחרי. בא בחור אחר מטעם שחר, נגע בקיר, אמר שזה מהמים החמים ומיד תיקן ... בפעם הראשונה הוא לא תיקן את הנזילה כי הוא בדק דברים אחרים. הוא אמר שזה מהאמבטיה והלך". ברי אפוא כי נציג ש.ח.ר הראשון לא היה מיומן דיו באיתור ובתיקון התקלה ומכאן שמדובר בהתנהלות רשלנית של הנתבעים ובפרק זמן לא סביר לטיפול בתקלת רטיבות. הואיל וההשתהות בתיקון החמירה מאוד את נזקי התובעים (והעדויות השונות תומכות בכך) נקבע כי נתבעים 3-1 אחראים לנזקי הנזילה הראשונה משום שהתרשלו בכך שלא תיקנו את התקלה באופן מיידי ובכך שהזמינו קבלן תיקון שאינו מיומן דיו באיתור התקלה ובתיקונה.

הנזילה השניה והשלישית

7.      ב-22/7/06 ארעה נזילה נוספת בבית-התובעים. לטענת התובעים הנזילה היתה רחבה והקיפה את הקומה העליונה ואת שטח הכניסה לבית. התובעים פנו לנתבעת 4, חברת הביטוח שלהם, ושרברב מטעמה הגיע לביתם ומצא כי צינור מים חמים הממוקם בקומה העליונה בביתם התבקע וגרם לנזילה. התקלה תוקנה ביום שלאחר גילויה. במסגרת התיקון פורקו חלק מאריחי הרצפה והיא רוצפה מחדש ( הנזילה השניה).

8.      ב-6/4/07 ארעה נזילה נוספת בבית-התובעים. גם הפעם היה מקור הנזילה בצינור המים החמים בבית, וגם הפעם תוקנה בידי שרברב מטעם נתבעת 4. לטענת התובעים במסגרת הנזילה נזלו מים בגרם המדרגות מן הקומה העליונה לקומת הקרקע ( הנזילה השלישית).

9.      נתבעת 4 אינה חולקת על חובתה לפצות את התובעים בגין נזקיהם בנזילה השניה והשלישית ואף פיצתה אותם בסכום של 34,570 ש"ח בהתאם לדוח השמאי מטעמה.

חילוקי הדעות בעניין הנזק

10.  עיקר חילוקי הדעות שבין התובעים לבין הנתבעים נוגע לשיעור הנזק. התובעים טוענים כי סך נזקיהם מגיע ל-179,290 ש"ח ואילו הנתבעים סבורים כי סך הנזקים משלושת הארועים מגיע ל-71,707 ש"ח (61,817 ש"ח+מע"מ) בהתאם לחוות דעת השמאי מטעם בית-המשפט.

11.  בשאלת הנזק הוגשו חוות דעת שמאיות מטעם כל הצדדים ונוכח הפערים שנמצאו מינה בית-המשפט את המהנדס אלפרד אירני כמומחה מטעמו. מר אירני העריך את נזקי התובעים בסכום של 61,817 ש"ח + מע"מ, ומצא כי יש לייחס 40% מהנזק לנזילה הראשונה, היינו - לנתבעים 1-3 ו-60% לנזילות השניה והשלישית, היינו - לנתבעת 4. מר אירני נחקר בבית-המשפט, ומחקירתו ומסיכומי הצדדים עולה כי התובעים מערערים על מספר קביעות שנקבעו בחוות-דעתו ולטעמם קיפחו אותם.

12.  לאחר בחינת חוות הדעת ושמיעת עדותו של המומחה מטעם בית-המשפט מצאתי לקבל את עמדתו במרבית הסוגיות ושוכנעתי כי העריך את נזקי התובעים כראוי ובהתאם למומחיותו. חוות הדעת מפורטת, מתייחסת לחוות הדעת האחרות ולמכלול הנזקים בפירוט וכדבעי, ומעדותו שוכנעתי גם כי בדק את בית-התובעים בקפדנות ובחן את הנזקים ביסודיות, במקצועיות ובאובייקטיביות, תוך שימוש במכשירים המתאימים. עם זאת, במספר נקודות מצאתי לחרוג מחוות הדעת, ואציין כי בחלק מן הסוגיות תיקן המומחה את עמדתו כבר על דוכן העדים, דבר שחיזק את אמינותו. להלן אתייחס לסוגיות אלו.

13.  ריצוף וחיפוי קרמיקה בחדר האמבטיה: בחוות דעתו קבע המומחה כי יש להחליף כששה מ"ר מאריחי חדר האמבטיה שנפגמו בנזילות, בעלות של 1,380 מ"ר (230 ש"ח/מ"ר). שטח האמבטיה כולל כ-37 מ"ר וטוענים התובעים, ובצדק, כי החלפת מקטע של 6 מ"ר קרמיקה בלבד אינה סבירה שכן לא ניתן להשיג קרמיקה בצבע זהה לצבע הקיים ומכאן שישאר כתם בצבע שונה במרכז האמבטיה. מר אירני אישר בחקירתו כי יתכן ויהיה פגם אסטטי, אך סבר כי הוא, כמומחה, אינו נדרש להתייחס לסוגיה האסטטית ויש להביאה לפתחו של בית-המשפט, ובלשונו: " המחשבה של המומחה במקרה הזה ובמקרים אחרים היא לתת מענה לחלק הנפגע כדי שיהיה אפשר להחליף אותו ולתקן אותו. כרגע את מעלה שאת אומרת שאת לא מוכנה לקבל קטע של קיר אחד בגוון אחר, זו בעיה שיש להפנות לבית המשפט" [עמ' 10, משורה 1].